פלח נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ - סניף ראשי ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת, על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ נועם רף מיום 27.4.11, בתיק הוצל"פ 01-74261-97-1, לפיה נדחתה בקשת הצדדים לאישור ההסדר בין המבקשת למשיבים.

הנימוקים אשר עמדו בבסיס החלטת הרשם לדחיית הבקשה לאישור ההסדר, הינם כדלקמן:

בהתאם להסדר המוצע המבקשת תפדה את חלקו של המשיב 2 – הוא החייב, בנכס (המהווה מחצית מהזכויות בנכס) ע"י תשלום מלוא סכום החוב למשיב 1 – הוא הזוכה, וזכויותיו של החייב תועברנה על שמה.

בהתאם להסדר, החוב לזוכה עומד ע"ס של 2,533,124 ₪, נכון ליום ההסדר.

הנכס הוערך על ידי שמאי ביום 13.7.10, בסכום של כ – 4 מיליון ₪.

לטענת הצדדים יש בתשלום המוצע ע"י המבקשת כדי לשלם סכום גבוה מחלקו של החייב בנכס בהתאם להערכת השווי של השמאי, ואולם לחייב חובות בסך כולל של למעלה מ – 15 מיליון ₪ (כולל תיק המשכנתא). זאת ועוד, הלכה ידועה היא שמרגע מינויו של כונס הנכסים , אמון הוא על טובת כלל הנושים, חרף כך שלא היתה פנייה מצידם לכונס לפעול למימוש הנכס.

במידה ויאושר ההסדר, יכוסה החוב לזוכה – הנושה המובטח, בלבד מבלי ליתן הדעת על טובת כלל הנושים.

בתשלום המוצע ע"י המבקשת, אין בכדי לפדות את חלקו של החייב בנכס, ומכאן שהמבקשת אינה זכאית לרישום זכויות החייב על שמה. שהרי, בתשלום המוצע ע"י המבקשת היא פודה את חלקה וחלקו של החייב במשכנתא כך שנותרת יתרה בסך של כ – 1.5 מיליון ₪ (ההפרש בין הסכום שמבקשת מבקשת לשלם לבין הערכת השמאי בדבר שווי הנכס) והמבקשת אמורה לשלם בנוסף מחצית מסכום זה (ההפרש כמפורט לעיל), בכדי "לפדות" את חלקו של החייב.

בהתאם להחלטתי 4.5.11, הוגשה תגובת כונס הנכסים לבקשה. במסגרת תגובתו מצטרף הכונס לנימוקי המבקשת בבר"ע, ועותר לאישור ההסדר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

טרונייתם של הצדדים כנגד החלטת הרשם כלל אינה נהירה לי. נדמה כי נשכח מזיכרונה של המבקשת כי הינה חייבת בתשלום המשכנתא ביחד ולחוד עם החייב.

התמונה הכללית כפי שהינה עולה מכתבי הטענות המונחים בפניי, ובמיוחד מתגובת הכונס הינה כי די לו לכונס הנכסים כי התשלום אשר יבוצע על ידי המבקשת יכסה את החוב לזוכה – הוא הנושה המובטח, מבלי שזה נותן דעתו לכלל המשמעויות הנובעות מגובה התשלום המוצע על ידי המבקשת.

כפי שציין הרשם הנכבד בהחלטתו, כונס הנכסים חב חובת נאמנות לכלל נושיו של החייב, ולפיכך עליו לדאוג גם לאינטרס של אלה, מלבד תשלום החוב לנושה המובטח מכוחו מונה ככונס נכסים.

בהתאם לאמור הנני סבור כי אין די בהודעת הכונס לרשם כי יתר הנושים הבלתי מובטחים לא הביעו עניין בהליכי המימוש. לטעמי, על הרשם היה להורות לכונס לצרף כמשיבים לבקשה לאישור ההסדר את כלל הנושים על מנת שאלה יביעו עמדתם בכל הנוגע להסדר המוצע.

זאת ועוד, הנני סבור ממילא כי אין לאשר הצעתה של המבקשת לתשלום חלקו של החייב, אשר ניתנה בחלל ריק, ועוד בטרם בוצעה התמחרות של הנכס על ידי כונס הנכסים. לדידי, יש מקום להורות לכונס הנכסים לבצע התמחרות של הנכס שרק לאחריה תקום למבקשת הזכות להשוות הצעתה להצעה הגבוהה ביותר שתוצע (במסגרת זכותה לדין קדימה ברכישת הנכס על פי חוק המקרקעין). או אז, ולאחר קבלת עמדת יתר הנושים, ניתן יהא לבחון האם הצתה של המבקשת הינה ראויה ועומדת ביחס סביר לעובדה שהינה חייבת ביחד ולחוד עם החייב בתשלום המשכנתא.

אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

בנסיבות איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק מהחלטתי זו לעיונו של כב' רשם ההוצל"פ נועם רף המטפל בתיק.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.